<h1>ראבי"ה סימן רל"ג</h1>
<h2>דף צ.</h2>
גרסינן בפרק בתרא דעירובין ספינה רב אמר מותר לטלטול בכולה, מאי טעמא כיון דאית לה מחיצה רשות היחיד היא. והכי הילכתא. ובינותי מפירוש רבינו חננאל דהיכא דהויא רשות היחיד, כגון שהספינה עמוקה עשרה ורחב ארבעה, אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה, שים הוא כרמלית, ואין מטלטלין אלא על ידי תיקון זיז. אבל היכא דהויא מקום פטור מטלטלין מינה לרה"י ומינה לכרמלית וכדאמרינן בפרק קמא [ז' ע"א] דאין כרמלית פחותה מארבעה ואמר רב ששת ותופסת עד עשרה, ומסקינן דאקילו בה רבנן מקולי רשות הרבים ומקולי רשות היחיד [וכו' מקולי רשות הרבים דעד עשרה היא דהויא כרמלית למעלה מעשרה מקום פטור הוא. וספינה] הנחה למעלה מעשרה מקום פטור הוא משום [הכירא] בעלמא [א]צריכו רבנן זיז. ונראה לי שלדברי רב הונא שאמר מוציא הימנה זיז כל שהוא וממלא, שאם הספינה אינה רחבה [ארבעה] בפחות משלשה טפחים, כעין בוצייתא דמישן, כדאמר רב הונא גופיה עלה, שאז אינה נחשבת רשות היחיד אלא כרמלית, כדאמרינן [ק"א ע"א] אמר רב הונא הני בוציתא דמישן אין מטלטלין בהם אלא בארבע אמות, אי נמי רחבה ארבעה טפחים ואינה גבוהה עשרה (אי נמי רחבה ארבעה וגם אינה גבוהה עשרה) מקרקעיתה, כיון שהיא כרמלית, לסברתו מותר בלא זיז למלאות מן הים לתוכה וגם להפך, דהכל כרמלית גם הספינה גם הים, ובלבד שלא יטלטל חוץ לארבע אמות, לא מחוץ לספינה לתוכה ולא בתוך הספינה עצמה. ומיהו לדברי רבינו חננאל, שפסק דהני בוציתא רשות היחיד נינהו וליתא דרב הונא, (דרה"י) צריך זיז להתיר ממנה לים, דהא בהא תליא, דכשהיא כרמלית אמרינן ד[מ]כרמלית לכרמלית מותר, אבל כשמותר לטלטל [בכולה] בטלה לה, דהכי אמרינן בעירובין [פרק הדר] [ס"ז ע"ב] בהלכות מערבין ואין אוסרין אמר עולא אמר רבי [יוחנן] [שבת ז' ע"א] קרפוף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה וכו' מתיב רב הונא בר חנינא סלע שבים גבוה עשרה ורוחב ארבעה אין מטלטלין לא מתוכו לים ולא מן הים לתוכו יותר מיכן מטלטלין וכמה בית סאתים וכו' אהייא אילימא אסיפא בית סאתים הוא דמטלטל טפי לא [והא] מכרמלית לכרמלית קמטלטל, [אלמא] דפשיטא ליה דשרי, והכי נמי [הכא], כדפרישית. ורב אשי משני התם [ב]מסקנא [לעולם] ארישא [ו]הם אמרו קרפוף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות והם אמרו אין מטלטלין מרשות היחיד לכרמלית בית סאתים דשרי לטלטולי בכוליה אסרו רבנן לטלטולי לא מתוכו לים ולא מים לתוכו יותר מבית סאתים דאסור לטלטולי בכוליה [שרו רבנן לטלטולי מתוכו לים ומן הים לתוכו מאי טעמא דילמא אמרי רשות היחיד גמורה היא ואתי לטלטולי בכוליה]. ומהכא גמרינן נמי דין הספינה שכשאינה רשות היחיד אלא כרמלית אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, כדאמרינן גבי בוציתא דמישן, אבל [מן הים לתוכה וכן] מתוכה לים שרי בלא תיקון זיז, ואי רשות היחיד [היא] צריך זיז כל שהו להתיר. ודמי נמי קצת להא דתנן בפרק כל גגות [עירובין פ"ט ע"א] רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות [רשות אחת הן] לכלים ששבתו בתוכן, וחשיב [כולן] לרשות אחת, כדאיתא בגמרא [שם צ"א ע"א], ופסקינן התם הלכה כרבי שמעון והוא שלא ערבו אבל עירבו וכו'. והוצרכתי להאריך, כי יש [נוסחאות] שכתוב בהן בפירוש רבינו חננאל ד[מ]כרמלית לכרמלית לא. ונראה דטעות סופר הוא. ויש פירושי רבינו חננאל שכתוב בהן בלשון אחר ובבילבול. ירושלמי [שבת פי"א ה"ה] למה מן הים לתוכו אסור מפני הסכנה. פירש רבינו חננאל אמר רב הונא הני בוציתא דמישן [וכו'] פירוש [ספינות קטנות] עשויין להלך באגמים (ספינות קטנות), ויש להם דפנות שהם מחיצותיה, וקרקעיתה עשויה נסרים נסרים וביניהם חלול, ומן הנהר היו נכנסים בה, והיושבים בה כמו במים יושבים. ועושין אותה כך שאפילו תתהפך על פניה אינה נטבעת לעולם. ואמר רב הונא כיון שהיא פרוצה ככרמלית דמיא ואין מטלטלין בה בשבת אלא בארבע אמות. ולא אמרן אלא בזמן שאין בין נסר לנסר חלל פחות משלשה טפחים, כיון דכל פחות משלשה טפחים כלבוד דמי [רואין אנו] את הנסרים הללו כאילו מחוברים איש אל אחיו וכרשות היחיד דמי ומותר לטלטל בכולו. ואף על פי שהמים נכנסים לא חיישינן, וכן אם היו הנסרים פחות מד' ויש בין זה לזה יותר משלשה או שלשה ומלאו החלל שבין הנסרים קני ואורבני מותר לטלטל בכולה. ואתקיף עלה רב נחמן למה לך כולי האי לימא גוד אחית מחיצתא פירוש ראה [בלבך] כאילו [את] חותך כמין קלף מן המחיצות שהן דופני הביצות ומציעו בקרקעיתה ונמצאו הנסרים כולם כאילו הם מחוברים, מי לא תניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר נעץ קנה וכו' הכי נמי נימא כאילו דופני הספינה עמוקים ומסככים הנסרים, ודחי לה רב יוסף וכו'. [ותו דחה] אביי הך דרב יוסף בתרי דיחויי(ה), ותוב מסייעיה רב אשי לאביי. וכיון דרב אשי סייעיה לאביי ואביי לרב נחמן שמע מינה שאפילו אם אין בספינה [ב]פחות משלשה ארבעה מותר לטלטל בכולה בוציתא. והוא האריך, ואני קצרתי. ולפי דבריו היה אסור לטל[ט]ל מתוכה לים, כיון שנחשבת רשות היחיד, שמותר לטלטל בכולה, כמו שהוכחתי לעיל מפרק הדר, דהא בהא תליא. מיהו לדברי רב הונא דחשיב לה כרמלית שרי לטלטל מכרמלית לכרמלית בלא תיקון [זיז], כדפרישית לעיל. וגירסת הספרים ולא אמרן אלא כשאין בפחות משלשה ארבעה אינה מתישבה לפי פתרונו יפה. תניא בתוספתא [שבת ספי"א] בתים שבספינה חייבים בעירוב ושאין להם בתים הרי הם כשרוים בחצר. ונראה לי דמיירי בשהשכירו בפירוש כל אחד בית לבדו, דאם לא כן הוו להו אורחים ואין צריכים לערב.
